"הסדנה לתהליכים יצירתיים" - ציפוי אפוקסי לשולחנות: המדריך המלא
ציפוי אפוקסי לשולחנות: מדריך מקיף, יתרונות והשוואה
סדנה לציפוי שולחן בעיצוב אישי – שילוב מושלם של עץ ואפוקסי
ציפוי שולחן ומשטחים אחרים דמויי שולחן באפוקסי הוא טרנד עיצובי ופונקציונלי שצובר תאוצה. הוא מציע מראה מרהיב ועמידות יוצאת דופן.
כמה מילים אישיות:
הסדנה לתהליכים יצירתיים עוסקת כשמה ביצירתיות. מדריכים מעצם טיבם מציגים “דרך נכונה” אחת לעשיה של דברים. בתור מי שעוסק מי שעוסק באמנות פלסטית כבר למעלה מ 30 שנה וגם בכובעי השני כ-פסיכולוג בתל אביב-אני לא מאמין שיש רק דרך אחת נכונה בכל תחום שהוא. תולדות האמנות כמו גם האבולוציה של הטכנולוגיות הן סיכום הדרכים הלא נכונות לעשות דברים, סיכום תולדות ההליכה לאיבוד.
בכל פעם שהוגדרה אמנות נכונה-באה תנועה חדשה ומרדה בה. CEO של חברת הייטק מצליחה שעובד עימי אומר לי שוב ושוב , “היתרון שלי היה שלא ידעתי שאי אפשר לעשות את זה-לכן הצלחנו לעשות את זה”. אי הידיעה, הסקרנות, הטעויות והמקריות מאפשרים לנו לחפש דרכים חדשות ולהמציא מציאות חדשה. לכן: היצמדו למדריך בתחילה כלשונו, אחר כך התחילו לעשות שגיאות יצירתיות. לדוגמה: כל חברה המייצרת ומוכרת אפוקסי תגיד לכם שיחס הערבוב בין מקשה לבסיס צריך להיות מדויק אחרת התרכובת לא תתקשה. אני בעד למתוח את יחסי הערבוב. בדקו מה קורה כשמוסיפים עוד 10% מקשה. בדקו סוגי צבעים ופיגמנטים לאפוקסי או תוספים לאפוקסי, שלא מומלצים. נסו דרכים חדשות. לעיתים קרובות תיכשלו, אבל זה יצור בכם ביטחון ביכולתכם לנוע מחוץ לדרכים הסלולות ולפעמים תגלו את אמריקה.
שולחן מטבח מצופה אפוקסי, שימוש בצבעי מיקה
ציפוי אפוקסי לעומת לכות ושמנים לעץ: השוואה מקיפה
כאשר בוחרים כיצד להגן ולשדרג את מראה השולחן, שלוש האפשרויות הנפוצות הן ציפוי אפוקסי, לכות שונות ושמנים לעץ. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות שכדאי להכיר:
לסיכום:
כאשר בוחרים כיצד להגן ולשדרג את מראה השולחן, שלוש האפשרויות הנפוצות הן ציפוי אפוקסי, לכות שונות ושמנים לעץ. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות שכדאי להכיר:
לכות מתאימות למי שמחפש גימור טבעי יותר מגימור אפוקסי, עמידות טובה וקלות יישום יחסית.
שמנים לעץ (כמו שמן טונג) הם הבחירה למי שמחפש מראה טבעי, חם ומט, תחושה של עץ “חי”, ומוכנ/ה לתחזוקה תקופתית קלה בתמורה ליכולת תיקון וחידוש פשוטה.
הערה טכנית: מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהצהבת אפוקסי לא נובעת בעיקרה מחשיפה לשמש אלא מהתחמצנות החומר. לפיכך ההמלצה היא להוסיף מעט פיגמנט ליציקה ולא תוספי UV.
הכנת שולחן ישן לציפוי אפוקסי: שלבים חיוניים
הכנה נכונה של המשטח היא המפתח לציפוי אפוקסי מוצלח ועמיד. שלב זה דורש סבלנות ודיוק.
ניקוי יסודי:
הסירו כל לכלוך, שומן, אבק או שאריות מזון מהשולחן.
השתמשו בחומר ניקוי עדין וייבשו היטב.
ודאו שאין לחות כלואה בעץ, במיוחד אם השולחן שהה בסביבה לחה.
הסרת לכות, צבעים וחומרים אחרים:
שיוף: זוהי השיטה הנפוצה והמומלצת ביותר. התחילו עם נייר שיוף גס (למשל, 60-80 גריט) כדי להסיר את שכבת הגימור הקודמת. עברו בהדרגה לנייר שיוף עדין יותר (120, 180-220 גריט) כדי להחליק את המשטח ולהכין אותו לקליטת האפוקסי. השיוף יוצר פרופיל אחיזה (Tooth) לאפוקסי.
חומרים מסירים צבע/לכה: ניתן להשתמש במסיר צבע כימי לשכבות עבות מאוד של צבע או לכה. יש לעקוב בקפידה אחר הוראות היצרן, לעבוד באזור מאוורר היטב, ולהשתמש בציוד מגן (כפפות, משקפי מגן, מסיכה). לאחר הסרת החומרים, יש לנטרל את המשטח ולשטוף היטב לפני שיוף סופי.
גירוד: במקרים מסוימים, במיוחד לכות עבות, ניתן לגרד את השכבה בעזרת שפכטל או מגרדת ייעודית, אך יש להיזהר לא לפגוע בעץ עצמו.
טיפים להסרה:
עבדו עם כיוון סיבי העץ כדי למנוע שריטות.
השתמשו במלטשת חשמלית (אקצנטרית או אורביטלית) לעבודה מהירה ויעילה. אך הקפידו על תנועה אחידה למניעת גלים. אני מעדיף מלטשת אורביטלית עם אפשרות לוויסות מהירות.
נקו את האבק באופן קבוע במהלך השיוף.
תיקון פגמים:
סדקים, חורים ופגמים בעץ: מלאו סדקים וחורים עם חומר מילוי לעץ או שפכטל אפוקסי ייעודי. ודאו שהחומר מתייבש לחלוטין, שייפו אותו לרמה עם המשטח.
קשרים בעץ (Knots): קשרים בעץ עלולים לשחרר אוויר או שרף. מומלץ לאטום אותם עם שכבה דקה של אפוקסי לפני הציפוי העיקרי.
ניקוי אבק סופי:
לאחר השיוף והתיקונים, נקו את השולחן ביסודיות מכל אבק.
- השתמשו במטלית לחה מאוד (לא רטובה) או במטלית מיקרופייבר עם מעט אלכוהול לניקוי. הסירו שומן מהמשטח (מגע האצבעות) בעזרת אלכוהול.
איים לא מכוסים בציפוי האפוקסי שנוצרו עקב טביעות ידיים שומנ
וודאו שהשולחן יבש לחלוטין לפני שלב הציפוי.
איטום (Seal Coat / Flood Coat):
מומלץ ליישם שכבה דקה של אפוקסי כאיטום ראשוני על עץ נקבובי. זה ימנע “שחרור גזים” (Outgassing) ובועות אוויר בשכבת הציפוי העיקרית. שכבת האיטום צריכה להיות דקה ונוקשה.
שולחן/מדף עץ טבעי לא גזום- בציפוי אפוקסי-עומק של ברק
ציפוי אפוקסי לעומת יציקת אפוקסי: ההבדל בסוג האפוקסי
חשוב להבין שלא כל אפוקסי מתאים לכל מטרה. ישנם שני סוגים עיקריים של אפוקסי לשימוש בעץ:
אפוקסי לציפוי (Coating Epoxy / Table Top Epoxy):
מאפיינים: סוג זה של אפוקסי למשל D.E.R מיועד ליצירת שכבה דקה (בדרך כלל 1.5-3 מ”מ) על פני השטח. הוא בעל צמיגות גבוהה יותר וזמן עבודה (Pot Life) קצר יחסית. הוא נוטה להתיישר מעצמו (Self-leveling) ויוצר גימור מבריק וחלק. הוא עמיד מאוד לשריטות וכימיקלים.
שימוש: אידיאלי לציפוי שולחנות קיימים, משטחי עבודה, ברים, יצירות אמנות וכל מקום שרוצים להעניק לו הגנה חזקה ומראה מבריק.
הערה: אפוקסי ציפוי מתחמם מהר יותר ביציקה עבה, ולכן לא מתאים ליציקות עמוקות.
אפוקסי ליציקה עמוקה (Deep Pour Epoxy / Casting Resin):
מאפיינים: סוג זה מיועד ליציקות עבות (החל מסנטימטרים ועד עשרות סנטימטרים, תלוי ביצרן, KUKDO למשל, מומלץ ליציקה של עד 3 סמ’ ). הוא בעל צמיגות נמוכה מאוד וזמן עבודה ארוך בהרבה (עד מספר שעות). הצמיגות הנמוכה מאפשרת לבועות אוויר לברוח בקלות רבה יותר, וזמן העבודה הארוך מונע התחממות יתר של החומר בעת יציקה עמוקה.
שימוש: אידיאלי ליצירת שולחנות “נהר” (River Tables), הטבעת אובייקטים גדולים, מילוי חללים עמוקים בעץ, ותבליטים תלת מימדיים משמעותיים.
- הסתייגויות יצירתיות: למרות האמור לעיל כפי שאני מראה בסרטון המצורף: אני מעדיף להשתמש באפוקסי ליציקה כמו KUKDO– גם לציפוי. הסיבה העיקרית היא היכולת ליצור אפקטים של צבע מורכבים ובעלי עומק. (ראו אפוקסי: טכניקות צבע מתקדמות). יתרון אחר הוא חיסכון. רובנו נקנה סוג אחד של אפוקסי לכל השימושים. אפוקסי עם צמיגות נמוכה ישנה את צמיגותו בתהליך העבודה (לאחר שהריאקציה תתחיל) ויהפוך סמיך יותר. אין אפשרות הפוכה.
לסיכום ההבדל:
הבחירה בין סוגי האפוקסי תלויה בעובי השכבה שאתם רוצים ליצור.
ציפוי דק (מילימטרים בודדים): השתמשו באפוקסי לציפוי (Coating Epoxy).
יציקות עבות (מעל סנטימטר): השתמשו באפוקסי ליציקה עמוקה (Deep Pour Epoxy).
שולחנות עץ טבעי ואפוקסי עם חללים בתוכם כמו שולחן נהר או שולחן סלון אפוקסי ועץ: לרוב משלבים את שניהם – יציקה עמוקה למילוי החללים ושכבת ציפוי דקה מעל כל השולחן להגנה אופטימלית וגימור אחיד.
ציפוי שולחן-תהליך העבודה-שכבות ראשונות.
צורות יישום של אפוקסי: מזיגה, מגב, התזה, הברשה ורולר
אופן היישום של האפוקסי משפיע ישירות על איכות הגימור, מראהו ועמידותו. חשוב להתאים את צורת היישום לסוג האפוקסי ולמטרת הציפוי. עבור ציפוי שולחנות, השיטות הנפוצות ביותר הן מזיגה בשילוב עם מגב. נסקור את כלל הדרכים:
1. מזיגה (Pouring) – השיטה המומלצת לציפוי שולחנות
תיאור השיטה: אחרי ערבוב יסודי של שני רכיבי האפוקסי בכלי נפרד, החומר נמזג ישירות על מרכז השולחן. האפוקסי מתפשט ומתיישר מעצמו (Self-leveling) על פני המשטח. לרוב, מזיגה משולבת עם שימוש במגב (ראו סעיף הבא) כדי להבטיח פיזור אחיד.
סוגי אפוקסי מתאימים: בעיקר אפוקסי לציפוי (Table Top Epoxy / Coating Epoxy), המיועד לשכבות דקות יחסית (עד 3-4 מ”מ), וגם אפוקסי ליציקה עמוקה (Deep Pour Epoxy / Casting Resin) כשרוצים ליצור שכבה עבה או “נהר”.
יתרונות:
גימור חלק ומבריק במיוחד: האפוקסי מתיישר מעצמו, מה שממזער סימני יישום.
עובי אחיד: קל להשיג שכבה אחידה בעובי הרצוי, במיוחד עם אפוקסי לציפוי.
הסרת בועות יעילה: קל יותר לטפל בבועות אוויר שעולות לפני השטח באמצעות ברנר/אקדח חום.
כיסוי מהיר: מאפשר לכסות שטחים גדולים במהירות יחסית.
חסרונות:
דורש סביבת עבודה מפולסת: חובה שהשולחן יהיה מפולס לחלוטין כדי שהאפוקסי יתפשט בצורה אחידה ולא יצטבר בצד אחד.
לכלוך וטפטופים: שיטה “מלוכלכת” יותר, שדורשת עבודה על משטח מוגן מתחת לשולחן למניעת טפטופים.
בזבוז חומר: לעיתים יש בזבוז חומר שנוטף מהקצוות (אם לא משתמשים בפסי עצירה/שוליים).
2. שימוש במגב (Squeegee / Spreader)
תיאור השיטה: אחרי מזיגת האפוקסי על השולחן, משתמשים במגב ייעודי לאפוקסי (שפכטל סיליקון או פלסטיק קשיח, לעיתים משונן) כדי לפזר את החומר באופן אחיד על פני כל המשטח ועד לקצוות. המגב מאפשר לשלוט בעובי השכבה ולוודא כיסוי מלא.
יתרונות:
סוגי אפוקסי מתאימים: אפוקסי לציפוי (Coating Epoxy), במיוחד כשרוצים ליישם שכבה דקה ומדויקת, או לפזר את החומר בצורה אחידה לפני יישום שכבה נוספת.
סדנאות קבוצתיות-להציג את סיזיפוס. פסיכולוג רחובות על תיסכול כמצב קיומי.”אני מרגיש כאילו הייתי כלי במשחק שח, כשהיריב שלי אומר לי: אי אפשר להזיז את הכלי הזה”.- סרן קירקגור.
תסכול נכון כתהליך דינמי
תסכול נכון, כמו המרחק הנכון, שאינו גדול מידי, ואינו קטן מידי, בנוי על מתח דינמי. על תנועה מתמדת. הוא כזה הגורם לך להתאמץ ולמתוח את יכולתך, אבל לא מביא אותך לייאוש ומבוי סתום. ומכיוון שהיכולת לעמוד בתסכול היא שריר מתפתח, סוג של בניית כושר של הנפש, תסכולים צריכים להיבנות בצורה מדורגת. ליכולת הניהול הרגשית שלנו, ליכולת לנהל את התסכולים שלנו, יש חשיבות גדולה-כמו גם בבחירת סוג תהליך ההתקדמות. התקדמות מכוונת תהליך לעומת התקדמות מכוונת מטרה-היא כזו שממוקדת בהווה של העשייה ולא במיקום שלך יחסית למטרה. בצעד העכשווי- לא כמה אני רחוק ממה שרציתי (כמו בחתירה בקייק תחרותי – עדיף לחתור עם הגב למטרה). האופק בהתקדמות כזו הוא הרגע הזה, ואם חייבים להשוות ולמדוד, אז כדאי להשוות להיכן הייתי אתמול ולא למרחק מהמטרה. גוראים של ספרי עזרה עצמית וחשיבה חיובית מציעים סוג חשיבה מאגית כדרך להתמודדות עם תסכולים. דמייני את עצמך חטובה כפי שרצית, דמיין את עצמך מידי בוקר- עשיר. אם נחשוב טוב – יהיה טוב, “כדי להתגבר על תסכול, עליך להיות ממוקד בצורה אינטנסיבית בתוצאה, לא במכשולים.”-ממליץ ט. פ. הודג’ בספר בעל השם המצמרר “From Within I Rise: Spiritual Triumph Over Death and Conscious Encounters with “The Divine Presence”. הבעיה עם חשיבה מאגית, כמו עם דיאטות, היא שהיא פשוט אינה עובדת. או אם נדייק לא עובדת עבור מרבית האנשים שלא עוסקים בכתיבת ספרי עזרה עצמית או זוכים בלוטו. תסכול נגרם כשהפער בן הציפיות למציאות גדול, יצירת ציפיות לא מציאותיות רק תגביר את התסכול, ועם זאת כולנו זקוקים מידי פעם לנחמה שבפנטזיה.
אנטוני גרומלי-פיסול. “התסכול שלנו גדול יותר כשיש לנו הרבה ואנו רוצים יותר, מאשר כשאין לנו כלום ואנו רוצים מעט. אנחנו פחות מרוצים כשחסרים לנו הרבה דברים מאשר כשנראה שחסר לנו דבר אחד בלבד”.-אריק הופר. פסיכולוג רחובות על תסכול כתוצר חברתי של חברת השפע.
תסכול כמגע במציאות:
“לפני שזה נעשה יפה -זה נעשה די מכוער” (Chantelle Van Erbe)-תסכול מביא אותנו במגע עם חוסר האונים שלנו, עם הילד והתינוק חסר האונים שבנו. חווית חוסר האונים, שעבורי מתבטאת בזעם אין אונים היא אחת החוויות הקשות שלנו, אבל גם אחת האנושיות ביותר. מתחת לעור שהצמחנו, תמיד יישאר חוסר האונים של הילד מול עולם המבוגרים ואלו שלא באים במגע אתו, הופכים למכחישי מציאות, או לנשיאי ארצות הברית.
בלי תסכול אין יצירתיות. בלי מכשול-לא צריך לחשוב על דרך אחרת. בלי בעיה, אין צורך להמציא פתרונות. הניסיון לחסוך תסכול מילדים או להבנות מערכות חינוך נטולות רעש וחיכוך, מחטיא את המטרה, (כמובן שקיצוניות הפוכה גם היא בעייתית). אבל התסכול אינו רק סיבה ליצירתיות-הוא גם חלק מהתהליך היצירתי. כפי שסארטר ראה בחרדה מרכיב אינהרנטי של העשייה, כך גם התסכול הוא מרכיב בדרך היצירתית. לא מרכיב, הוא הדרך עצמה. יוצרים רבים מספרים על כך שרק לאחר שהתהליך מגיע למבוי סתום, רק לאחר שמגיעים לתסכול גדול-נוצר פתרון יצירתי חדש. המחסום היצירתי מאפשר חיפוש פתרונות ברובד אחר, רגעי התובנה-רגעי ההארה-לא צצים ללא תקופות ארוכות של תסכול. ללא לחץ , אין יהלומים. “כשאנחנו מרגישים מעורערים ושום דבר לא עובד, אולי עלינו להבין שאנחנו על סף של גילוי.” אומרת פמה שודרון .
סדנאות אמנות-פיסול בבד. “אני לא יכול להביס אותך ואני לא יכול להצטרף אליך.”- הארפר לי, “לך להגדיר שומר”. פסיכולוגים ברחובות על תסכול כמלכוד.
נסה שוב
יותר מכך, אנחנו מדברים ומהללים בצדק את היצירתיות, אבל צריך לזכור שהיא פרדוקסלית ומורכבת כמו כל התנסות אנושית. אנשים יצירתיים הם אנשים לא שלמים, ובמובן מסוים -רדופים(לחיוב ולשלילה). תחושת החוסר והתסכול הוא המנוע הדוחף אותם להמשיך.
מונה היה ידוע בביקוריו בלובר במעיל הציירים הישן שלו, כשהשומרים הסתכלו לכיוון אחר, הוא נהג לתקן את ציוריו הישנים שנתלו שם, במכחול שהחביא.
אני מוצא את עצמי כותב על תסכול כהורה שזוכר את הילד בתוכו. צירוף נקודות המבט, מעמת את האב שהייתי רוצה עם ההורה הבלתי מושלם שאני. רציתי אבא שיודע לחלום איתי, שיודע לצאת להרפתקאות נפשיות, כמו רוב האבות הוא היה דדלוס המזהיר את איקרוס מלעוף קרוב מידי לשמש. רציתי אבא כמו בסיפורי החניכה האמריקאים, כזה שזורק אליי כדור בסיס במשך שעות, מנחם אותי בכישלונות, ואומר לי את מילות הקסם בטון הנכון-נסה שוב. אם אבא שלי אמר זאת, הוא אמר זאת בלחש, ככה שלא שמעתי. אני משער שאלו חלק מהסיבות שהניעו אותי לבחור בכיוון שבחרתי מקצועית. באשר להורה שאני, אני בעיקר שמח שיש את עדי לידי, היא הגרעין האמתי של המשפחה. היא זו אומרת לכולנו בצורה משכנעת- לנסות שוב
חוגי פיסול- לפסל את האין. “כולנו יודעים עמוק בפנים שהחיים עוסקים באותה מידה בדברים שלא קורים כמו בדברים שקורים וזה לא משהו שצריך להעלים או להכחיש, כי ללא תסכול כמעט ולא היה צורך לחלום בהקיץ. וחלומות בהקיץ מחזירים אותי לחוויה הרגשית הראשונית שלי ואני מתענג על החזיונות הראשוניים הנלהבים האלה עד שאני שוב לגמרי שוב האני הבלתי נגיש שלי. אז למרות שלפעמים זה מרגיש כאילו אפשר כמעט למות מאכזבה, אני חייב להודות שבעצם בצורה די סוטה, דווקא הדברים האלה שלא קיבלתי הם שמחזיקים אותי בחיים”.- קלייר-לואיז בנט,בריכה. פסיכולוגים ברחובות על התסכול כמשאב חיים.
אובדן שליטה וכעס
תסכול מתבטא באובדן שליטה וכעס. בניגוד לתהליך החשיבה המקובל המסתמך במידה רבה על שליטה קוגניטיבית, היצירתיות של הפרט עשויה להתגבר כאשר השליטה הקוגניטיבית מדוכאת. מצב אופייני בו מתרחש הוא עיכוב קוגניטיבי הוא כעס חזק. במחקר שהשווה את השפעת הכעס והשמחה על משימות יצירתיות, התוצאות גילו כי השראת רגש כעס מקדמת את החשיבה המתסעפת היצירתית יותר מאשר שמחה, וכי גם כעס וגם שמחה, הן דרכים יעילות לפתרון בעיות יצירתי. יתר על כן, הכעס הפחית את זמן התגובה, בעוד השמחה הגדילה את הדיוק בפתרון בעיות יצירתי.
היצירתיות ותפקידם של רגשות שליליים
הפסיכולוגיה החיובית טוענת לקשר בין מצבי רגש חיוביים והיכולת שלנו לבטא את עצמנו בצורה יצירתית (Estrada et al., 1994, Isen, 1999, Isen & Daubman, 1984, Isen, Daubman, & Nowicki, 1987) ורגשות חיוביים מרחיבים את היקף הקשב וההכרה והיצירתיות (Fredrickson, 1998, 2001).
אלא שכמו במרכיבים נפשיים רבים שלנו, הקשר בין תסכול ויצירתיות הוא פרדוכסלי ומורכב (Martin’ et al.1993.) רגשות שליליים אפילו דיכאון, יכולים גם להניע אותנו, וליצור שינוי אישי מהותי(Lomas, 2016). מחקרים מראים שרגשות שליליים עשויים למלא תפקיד חשוב (Amabile 1988, 1996) שלעתים קרובות מתעלמים ממנו, ביצירתיות (Lomas, et al., 2020).
.מחקרים נוספים דווחו שתסכול עשוי להגביר את היצירתיות. נראה כי תסכול קל מגביר את ההתנהגות היצירתית בכל המרכיבים מלבד מקוריות כפי שנמדדה על ידי מבחני הטורנס של חשיבה יצירתית. למעשה נוסחה The frustration-creativity hypothesis. המגדירה קשר בין תסכול ויצירתיות.
התסכול חיוני ויכול להפוך מאויב לבעל ברית , זרז חזק לשינוי וביטוי יצירתי.
“תסכול הוא מצב רגשי מעניין, כי הוא נוטה להוציא את הגרוע מכל מי שמתוסכל. תינוקות מתוסכלים נוטים לזרוק אוכל ולעשות בלגן. אזרחים מתוסכלים נוטים להוציא להורג מלכים ומלכות וליצור דמוקרטיה. ועשים מתוסכלים נוטים להתנגש בנורות ולהפוך את גופי התאורה למאובקים”.- למוני סניקט, “החלון הרחב”. פסיכולוג רחובות על תסכול כתנאי לשינוי.
תסכול, אי ודאות, אקראיות ,כאוטיות ומרד
כבר דיברתי הן בכובעי כפסיכולוג תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים והן כאמן ומורה לאמנות, על חשיבות אי הידיעה ואי הודאות בתהליכים יצירתיים, כמו גם על מקומם של תהליכים וטכניקות יצירתיות המשתמשות באקראיות ומקריות, ויתור על שליטה, ותהליכים לא מודעים. תסכול הוא אותו קיר העומד בפנינו ומחייב אותנו להרפות, להישאר כאוטיים ולא לסדר, להתרחק ולחפש נקודת מבט ופרספקטיבה חדשה, ולפעמים להיכנס עם הראש בקיר. כפסיכולוגים בתל אביב אנו יודעים שיש לפסיכולוגיה המודרנית נטייה להיסתכל מלמעלה בביטול, על אקטים של ביטוי תסכול כפתרון בעיות. אבל לפעמים דפיקה על השולחן חיונית ואכן פותחת דרך. אמנים כמו ג’קסון פולק, ואן גוך, או מונק, דפקו את ראשם כנגד הקיר הנפשי שלהם ויצרו מהפכות במציאות של האמנות העכשווית. יותר מכך יצירתיות ואמנות, או צמיחה נפשית, הן פעמים רבות פעולות של מרד או מחאה הנובעים מתסכול או מבטאים אותו. מחקרים מצביעים על יחסים דו כיווניים מורכבים, בין למידה, תסכול, אי ודאות, חקירה וסקרנות.
לעיון נוסף: Conflict, Arousal and Curiosity – Berlyne, D. E
אורלי אברהמי טכניקה מעורבת-חוג ציור נס ציונה.
“מצוקה מאובדן אובייקט יכולה להיות תסכול מהמסתורין האינטלקטואלי של ההיעלמות כמו גם צער האובדן עצמו.” -אלן דה בוטון-פסיכולוג ראשון לציון על הבנה סיבתית, רציונלית וקיומית כדרך להתמודד עם אובדן.
איזון, ויסות רגשי, הרס, תוקפנות, אמנות ויצירתיות.
האדם הבריא נפשית על פי התפיסה הפסיכולוגית חי במין איזון מושלם עם העולם ומשתמש בוויסות רגשי המרחיק אותו מקונפליקטים הרסניים. הוא מחייך אל העולם והעולם מחייך אליו בחזרה. אלא שמה שמשאיר אותנו יצירתיים לאורך החיים– הוא פעמים רבות כעס וחוסר השלמה, היעדר וחוסר.
מחקר שבדק כיצד משפיע הרגש על ביצועים יצירתיים שונים? מצא מתאם שלילי בין רגש חיובי לחשיבה מסתעפת גמישה ויצירתית . חשיבה יצירתית קשורה יותר לרמת עוררות רגשית וחוויה של חוסר איזון. יותר מכך, להרס והתוקפנות שהתסכול מעורר, יש קשרים ליצירתיות.
מים-יציקת אפוקסי בטכניקה של התקשות למחצה. סדנת אפוקסי נתן לוי, אנו מציעים קורסים ובסדנאות מקצועיות בתחום האפוקסי והחומרים הפלסטיים, וכמו כן מציעים אפוקסי קריסטלי למכירה.
“המוות רחום יותר מהתקווה עצמה! אין בכך שום דבר מפתיע, שכן המוות נקבע על ידי אלוהים, בעוד שתקווה היא יצירת האיוולת האנושית. שניהם מסתיימים בתסכול. האם נגזר עלי לחיות חיים של תסכול אינסופי? -(ההתחלה והסוף)”-– נגיב מחפוז. פסיכולוגים רחובות על הקשר בן תקווה וציפיות לתסכול.
שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, מנהל הסדנה לתהליכים יצירתיים. בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי אונליין.
למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ על הצילום המשמש קישור:
